כך תשלטו במצב המקצועי במצלמת גלקסי 6

כולנו רוצים את הצילומים שלנו מהירים וטובים.
אבל פעם בכמה זמן מגיע לנו אירוע שבו אנו רוצים צילום טוב במיוחד.
בשביל המצבים הללו נועד המצב המקצועי במצלמה. הוא ידרוש ממכם 10-60 שניות של השקעה אבל במצבים בעייתיים מסוימים זה יהיה ההבדל בין צילום מוצלח לצילום לפח.

אני ממליץ מאוד ללמוד לפחות את שני הרכיבים הראשונים בדף זה, הם שימושיים מאוד.

כך נראה המצב המקצועי בגלקסי 6.

 

שני הדברים שיתנו לכם הכי הרבה תועלת ובמינימום מאמץ הם:

1. איזון לבן – משפיע על הצבע שבו תראו את הצילום. חשוב בעיקר במצבי חשיכה, תאורה מלאכותית, עננות.
2. פיצוי חשיפה – מאפשר לנו ליצור צילום מואר או חשוך יותר.

איזון לבן

• מה המטרה: לתקן צבע שגוי המופיע בצילומים.
• מתי משתמשים: כאשר בתמונה מופיעים צבעים שהם לא משקפים את המציאות, אדום, צהוב או כחול.
  בד"כ זה קורה במצבי חשיכה, תאורה מלאכותית, עננות, ערפל, שעות הבוקר המוקדמות.
  בשמש מלאה לרוב אין צורך לתקן איזון לבן.
• מדוע הבעיה נגרמת: לאור יש צבע. כאשר המצלמה מפרשת לא נכון את צבע האור יש לתקן זאת. מי שמעוניין להרחיב יכול לקרוא את הדף מה זה איזון לבן?
• בגלקסי 6: ניתן לבחור איזון לבן מבין מצבים מוגדרים מראש: שמש, עננות, תאורה רגילה, תאורת פלורסנט.

דוגמאות לתיקון צילומים בעזרת האיזון הלבן:

 

פיצוי חשיפה

• מה המטרה: להפוך צילומים למוארים יותר או פחות.
• מתי משתמשים: בגלקסי 6 חלק מהתמונות המצולמות בלילה יוצאות מוארות מאוד. אם נרצה צילומים הדומים למציאות נצטרך להחשיך את הצילום.
  גם במקרה שאנחנו מצלמים שטח שבו יש חלק מואר וחלק חשוך ואנחנו רוצים להבליט את הפער בניהם נחשיך את הצילום. (וגם נכבה את ה- HDR, ואת זה עושים דרך תפריט ההגדרות).
• בפועל איך עושים זאת: לוחצים על הכפתור +/- ועולים או יורדים במספרים.

דוגמאות לשימוש בפיצוי חשיפה:

פיצוי חשיפה הנותן לנו צילום מציאותי יותר:

 

יחס בין רוחב לגובה בצילום

ניתן לשנות את היחס בין הגובה לרוחב בצילום. אבל מרביתנו לעולם לא עושים זאת.

המצב שבו משתמשים הכי הרבה הוא 3:4.
מצב 9:16 מתאים כאשר אתם רוצים צילום רחב יותר, למשל כאשר אתם מצלמים נוף. או משהוא שאתם לא יכולים להתרחק ממנו ולא כולו נכנס לצילום.
מצב 1:1 הוא מצב נדיר יותר שמתאים לצילום דברים שהם ריבוע.

 

HDR

HDR – High Dynamic Range.

ניתן להשתמש בתכונה זו במצב הצילום הבסיסי ובמצב הצילום המקצועי.

זו תכונה מאוד שימושית שנועדה לאפשר לנו לצלם צילומים הכוללים חלקים מוארים וחשוכים באותו צילום.
זה נעשה על ידי צילום שני צילומים, כל אחד עם רמת תאורה אחרת ושילובם לצילום אחד.
לרוב תכונה זו מופעלת כאשר אנו נמצאים במקום סגור ומוצל ואנו מצלמים החוצה או כאשר אנו בחוץ ומצלמים אל תוך מקום סגור.

אם לא נשתמש ב- HDR החלק החשוך יראה חשוך ולא ברור.
לכן כאשר אנו רוצים שכל הצילום יראה בצורה ברורה נשתמש ב- HDR. כאשר אנו רוצים להבליט את הניגודיות בין חלקי הצילום השונים נבטל את תכונת ה- HDR.

אני משתמש במצב האוטומטי של ה- HDR כך שהמצלמה מחליטה מתי להשתמש בתכונה זו.
מה שיפה בגלקסי 6 זה שהיא מראה לי מתי היא בפועל משתמשת בתכונה זו ומתי לא. עבורי זה מועיל מאוד, משום שאם אני לא מעוניין בהחלטה של המצלמה אני משנה אותה באופן ידני.

 

ISO – רגישות לאור

רמת ה- ISO היא דבר חשוב מאוד כאשר מצלמים בתנאי תאורה קשים – הבעיה היא שקשה לנו לשנות את רכיב זה ללא שימוש בחצובה.

ISO – הוא מדד לעד כמה חיישן המצלמה רגיש לאור, ככול שהוא רגיש יותר כך הצילום יהיה מואר יותר.
הבעיה היא שרגישות גבוהה של החיישן גורמת לרעש ("גרעון" של הצילום). בדומה לרמקולים שכאשר מגבירים את הווליום שומעים בהם יותר חזק אבל איכות הצליל נפגעת.

כאשר אנו נצלם בחשיכה רמת ה- ISO תעלה אוטומטית. אם נחליט להוריד את רמת ה- ISO משך זמן הצילום יתארך על מנת להכניס יותר אור. מה שמעלה את הסיכוי שהיד שלנו תרעד במהלך הצילום.

לסיכום: בצילום לא מקצועי לרוב נשאיר את ה- ISO ברמה אותו קבעה המצלמה.
עלינו שלדעת שככול שה- ISO נמוך יותר כך איכות הצילום טובה יותר.
אם אנחנו מצלמים עם חצובה נפחית את רמת ה- ISO.

שיטת מדידת האור

לא משתמשים הרבה בתכונה זו והיא מיועדת למי שמעוניין להבין יותר את צילום ואולי לעבור בעתיד למצלמה מקצועית.

כשאנו מצלמים המצלמה צריכה למדוד כמה אור יש בשטח המצולם על מנת להחליט כמה אור להכניס למצלמה.
המצלמה יכולה לעשות זאת באחת מבין 3 הדרכים הללו:

1. משקל מרכזי – המצלמה מודדת את רמת האור במרכז השטח המצולם ולא מתייחסת אל השוליים (או נותנת להם משקל מועט).
2. מטריצה – המצלמה מודדת את האור בכל שטח הצילום ומשקללת את כולו על מנת להחליט כמה אור להכניס למצלמה.
3. ספוט – המצלמה מודדת את האור בשטח קטן במרכז הצילום ולא מתחשבת בשאר חלקי הצילום.

בצילום סטנדרטי שני המצבים הראשונים פופולריים וההבדל בניהם לא גדול.
מדידת אור בשיטת ספוט מתאימה למצבים בהם יש דבר אחד שחשוב לנו שיצא טוב בצילום או למצבים בהם יש פערים גדולים בתאורה בין חלקי הצילום השונים.

בגלל נדירות המצבים לא יצא לי לצלם בגלקסי 6 תוך כדי שינוי שיטת מדידת האור. תמונות ההדגמה המופיעות כאן נלקחו מהמצלמה המקצועית שלי:

ניתן לראות שלשינוי שיטת מדידת האור יש משמעות כאשר יש פער משמעותי בתאורה בין חלקי הצילום השונים.
שיטת מדידה ספוט מדגישה את הפער.
שיטת מדידה על פי מטריצה (המצב הסטנדרטי) מטשטשת את הפער.
ואילו שיטת המשקל המרכזי נמצאת באמצע.

דברים נוספים

• הגדרות קבועות – אם אתם רוצים לשמור הגדרות מסוימות של המצב המקצועי: למשל איזון לבן מסוים יחד עם פיצוי חשיפה ומשך פתיחת צמצם – ולא רוצים לכוון אותן כל פעם מחדש אתם יכולים לשמור אותם על ידי לחיצה על הכפתור C.
• רגיל – אלו פילטרים.
• פוקוס ידני – אם אתם מעוניינים לכוון את הפוקוס לבד. לרוב התוצאות פחות טובות מהפוקוס האוטומטי של המצלמה.

הערה חשובה

במצב המקצועי כל הגדרה שתעשו תישמר גם לאחר שתצאו מהמצלמה. לכן לפני היציאה מהמצלמה אני ממליץ ללחות על הכפתור AUTO בתפריט שהגדרתם.
אחרת כאשר שוב תיכנסו למצב המקצועי תצלמו עם ההגדרות שהיו רלוונטיות למצב הקודם.