HDR הן ראשי תיבות של High-dynamic-range.
למצלמה יש בעיה לכלול שטחים מוצלים ושטחים מוארים באותו צילום. ברוב המקרים היא תצלם צילום שיהיה לא טוב עבור אחד החלקים (או מואר מידי או חשוך מידי).
לרוב זה קורה כשאנחנו בתוך מבנה ומצלמים אל מעבר לחלון, כולל שטחים בתוך המבנה. או כאשר אנחנו בחוץ ומצלמים דרך חלון אל תוך מבנה.
זה יכול לקרות גם כאשר באותו אזור יש הבדלים משמעותיים מאוד בתאורה.
תכונת ה- HDR אומרת שאם יש שני שטחים שונים כדאי שנעשה שתי תמונות שונות, שכול אחת תהיה אידאלית לשטח אחר ונשלב אותם לצילום אחד.
בסמארטפונים לרוב תכונת ה- HDR מובנית ואנחנו מקבלים צילום סופי שכולל כבר את השימוש ב- HDR.
חלק מהמצלמות המקצועיות (DSLR) כוללות את התכונה וחלק לא. בכול אופן התוצאה הטובה ביותר תתקבל כאשר אנחנו נעשה שני צילום נפרדים עם רמות חשיפה שונות ונשלב אותם בעזרת תוכנה כמו לייטרום – אך כמובן שזה לא מצאים לכולם בגלל הזמן והכסף.
דוגמא אחת
שימו לב שמצלמה יכולה להוציא חלק אחד מהצילום טוב או חלק אחר – אבל לא את שני החלקים ביחד.
דוגמא 2
צילום בעזרת HDR מאפשר לשני חלקים להראות טוב, אם כי לא מושלם.
דוגמה 3
זריחה וצילום מול השמש יוצרים פערים גדולים של תאורה. בעזרת ה- HDR ניתן לצלם בצורה סבירה גם במצב זה.
(ללא ה- HDR המכוניות והשלג היו יוצאים חשוכים).